פס"ד "יוזמה ופיתוח": בית המשפט מיישר קו ומקשיח את התנאים לשימור הסיווג ורישום הקבלנים בפנקס הקבלנים
עיון מחודש בהוראות כשירות הזכאי להירשם בפנקס הקבלנים בכלל ובפרט בענף הבנייה – לאור עניין יוזמה ופתוח[1]
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשיבתו כוועדת ערר לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסיות בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"). בפסק הדין, נקבע כי לא יותר עוד רישום של מהנדס בחברה או תאגיד אשר אינו פנוי לפקח כראוי על עבודות הנדסה בנאיות בענף הרלוונטי (למשל, מהנדס שהוא בעל תפקיד בחרה וגם מפקח על פרויקט בחברה).
רישום בפנקס הקבלנים הוא יעד נכסף ליחידים ותאגידים רבים. הרישום מהווה מעין "אישור" למקצועיות ואמינות והקבלן לרוב זוכה במעמד של קבלן אמין (הגם ולעתים אין כך הדבר).
רישום הקבלנים מתנהל בפנקס הקבלנים לפיו ענפים (למשל ענף הבניה – 100) וסיווגים (ג'1 – ג'5) המנוהל על ידי רשם הקבלנים אשר אמון ומוסמך לקבל בקשות לרישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, רישום הקבלנים בפנקס או סירוב לרישום וכן סיווג הקבלנים. שימוש בסמכויות אלה מחייב את רשם הקבלנים להיוועץ עם ועדה מקצועית המורכבת מאנשי מקצוע ('הועדה המייעצת'). ההחלטה אינה מחייבת אבל מעטים המקרים שרשם הקבלנים לא אימץ את המלצות הוועדה.
הממונה על הרישום בפנקס הקבלנים הוא רשם הקבלנים (להלן: "הרשם") אשר אמון ומוסמך בין היתר לטפל בענייני: קבלת בקשות לרישום קבלנים לעבודות בנאיות הנדסיות, סיווג קבלנים או פסילתם, בפנקס הקבלנים הפתוח לעיון הציבור ובו הרישום מתבצע על בסיס חלוקה למדורים, ענפים וענפי משנה (ענפים לדוגמה: 100-בניה; 200-כבישים; 310 – בטונים ובטון דרוך לגשרים ועוד).[2]
קבלן המבקש להירשם כקבלן רשום או להותיר את רישומו וסיווגו לשנה נוספת עליו לעמוד בתנאי הכשירות בחוק וכן בתקנות רשום קבלנים המסדירות את תנאי הכשירות והניסיון הנדרשים ליחידים (מהנדס, אדריכל, מנהל עבודה) ולתאגידים או שותפויות. חקיקה זו מבטאת פרקטיקה לפיה ככל שמבקש הרישום בעל ניסיון רב יותר או תפקיד רם יותר כך משך הניסיון הנדרש פוחת.
הרישום בפנקס הקבלנים הפתוח לעיון לציבור, מתבצע בהתאם להוראות החוק והתקנות, בדגש על הוראות סעיף 4 לחוק ותקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי רישום), תשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות רישום קבלנים"), בהתאם לענפים הרלוונטיים ולסיווגים הרלוונטיים. רישום באמצעות תאגיד (סעיף 4(א)(6) לחוק) מחייב הצגת אסמכתאות מטעם התאגיד כי הוא מקיים את הוראות החוק באמצעות איש המקצוע המוצע כבסיס לרישום ברשם הקבלנים, מדי שנה בהתאם להוראות התקנות.
פס"ד "יוזמה ופיתוח": בית המשפט מיישר קו ומקשיח את התנאים לשימור הסיווג ורישום הקבלנים בפנקס הקבלנים
בעניין יוזמה ופתוח ביקשה חברה קבלנית לשמר את סיווגה בענף הבניה לאחר שנרשמה לפי הוראות החוק המאפשרות רישום יחיד המועסק בתאגיד לפי הוראות ס' 4(א)(6) לחוק. החברה הציעה רישומו של מהנדס המועסק על ידה (וכן מהנדס נוסף) אך רשם הקבלנים דחה את המהנדס שהציעה החברה כבסיס לרישום וזאת משום שמבדיקה התברר כי הוא רשום כבר כמהנדס ובסיס לרישום לחברה אחרת אצל רשם הקבלנים וזאת למרות טענת החברה כי אין בהוראות החוק איסור על רישום של מהנדס ביותר מחברה אחת בענפים שבהם נתבקש הרישום.
כמתחייב בחוק זומנה החברה להשמעת טענותיה בפני הועדה המייעצת אשר המליצה לרשם הקבלן שלא לבצע את הרישום כפי שנתבקש וזאת משום שהועדה סברה כי מהנדס בעל משרד תכנון ופיקוח פרטי; מי שרשום בשלושה ענפים בפנקס; ומי שכבר רשום ברישומי חברה קבלנית אחרת; אינו פנוי לשמש בסיס לסיווג שהחברה מבקשת לשמור. רשם הקבלנים אימץ את החלטת הועדה המייעצת והשיב כי אם לא יוצע מועמד אחר תוך 14 ימים יורד הסיווג של החברה בענף 100 לסיווג 1 (ג'1).
החברה ערערה על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשיבתו כוועדת ערר. כבר בפתח הדיון המשפטי בית המשפט באופן חריג ובהדגשה של הכתוב קבע כי המענה לשאלה האם המהנדס המוצע לרישום יכול להעניק את השירות המקצועי המתחייב (פיקוח על הבניה ויישום הוראות החוק והתקנות) היא "חד משמעית – לא!"
למעשה, למרות טענת החברה כי אין איסור קונקרטי על רישום של מהנדס בתאגיד במספר חברות, בית המשפט קבע כי מהנדס שהוא בעל עיסוקים נוספים לא יוכל לבצע נאמנה את השירות המקצועי (עבודות פיקוח על הבנייה ויישום הוראות החוק) כאשר הוא "עסוק דיו" בהתחייבויות אחרות. רישום שכזה יוליד בהכרח מצב שחברות מבצעות רישום שאין לו תכלית ומציאות שכזו תוביל לכך שעבודות בניה יבוצעו ללא שירותי הנדסה, הכוונה ופיקוח הנדסי כראוי.
חשוב לשים לב לכך שהקביעה החד משמעית והתקדימית של בית המשפט לפיה – מהנדס או מבקש רישום שומה שיעסוק בפיקוח על העבודות באופן מלא ולא יעסוק בפעילויות או התחייבויות אחרות המונעות זאת ממנו – תוך שבית המשפט מבהיר כי נוכח היות קביעה זו תקדימית (ולכן אף לא חייב בהוצאות) היא מסר לבאות ולכך שבית המשפט בעצם מתווה מדיניות של החמרה בתנאים לשמירת הסיווג, וכן גם לרישום קבלנים, על מנת שהרישום לא יהיה "טכני". קשה שלא להתרשם שקביעות אלו "מתכתבות" עם הרצון של הרגולטור ורשם הקבלנים למנוע תאונות בטיחות באתרי הבניה.
קביעות אלה, מחייבות בחינה מחודשת של אנשי המקצוע המהווים בסיס לרישום, הן באמצעות תאגיד והן באופן ישיר, שהם כשירים ופנויים לתת שירותי הנדסה, הכוונה ופיקוח על הנעשה כראוי ולא יהיו מועסקים בהתחייבויות אחרות. אחרת, רשם הקבלנים עלול שלא לאשר רישום או שלא לאשר הותרת סיווג או רישום בענף ואף ביטול הרישום.
[1] ו"ע 48310-12-22 אלי רוני ואבי יוזמה ופתוח בע"מ ואח' נ' משרד הבינוי והשיכון/ המשרד הראשי (פורסם בנבו, 21.5.2023) בראשות כבוד השופט הבכיר (בדימוס) יהודה פרגו – יו"ר ועדת הערר; מהנדס אבי בצרתי, מרדכי קלרמן, אינג' ועו"ד נח רפפורט (יועץ מקצועי לועדה) (להלן: "עניין יוזמה ופתוח").
[2] ענפים וענפי המשנה קבועים בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה), תשנ"ג-1993.
עיון מחודש בהוראות כשירות הזכאי להירשם בפנקס הקבלנים בכלל ובפרט בענף הבנייה – לאור עניין יוזמה ופתוח[1]
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשיבתו כוועדת ערר לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסיות בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"). בפסק הדין, נקבע כי לא יותר עוד רישום של מהנדס בחברה או תאגיד אשר אינו פנוי לפקח כראוי על עבודות הנדסה בנאיות בענף הרלוונטי (למשל, מהנדס שהוא בעל תפקיד בחרה וגם מפקח על פרויקט בחברה).
רישום בפנקס הקבלנים הוא יעד נכסף ליחידים ותאגידים רבים. הרישום מהווה מעין "אישור" למקצועיות ואמינות והקבלן לרוב זוכה במעמד של קבלן אמין (הגם ולעתים אין כך הדבר).
רישום הקבלנים מתנהל בפנקס הקבלנים לפיו ענפים (למשל ענף הבניה – 100) וסיווגים (ג'1 – ג'5) המנוהל על ידי רשם הקבלנים אשר אמון ומוסמך לקבל בקשות לרישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, רישום הקבלנים בפנקס או סירוב לרישום וכן סיווג הקבלנים. שימוש בסמכויות אלה מחייב את רשם הקבלנים להיוועץ עם ועדה מקצועית המורכבת מאנשי מקצוע ('הועדה המייעצת'). ההחלטה אינה מחייבת אבל מעטים המקרים שרשם הקבלנים לא אימץ את המלצות הוועדה.
הממונה על הרישום בפנקס הקבלנים הוא רשם הקבלנים (להלן: "הרשם") אשר אמון ומוסמך בין היתר לטפל בענייני: קבלת בקשות לרישום קבלנים לעבודות בנאיות הנדסיות, סיווג קבלנים או פסילתם, בפנקס הקבלנים הפתוח לעיון הציבור ובו הרישום מתבצע על בסיס חלוקה למדורים, ענפים וענפי משנה (ענפים לדוגמה: 100-בניה; 200-כבישים; 310 – בטונים ובטון דרוך לגשרים ועוד).[2]
קבלן המבקש להירשם כקבלן רשום או להותיר את רישומו וסיווגו לשנה נוספת עליו לעמוד בתנאי הכשירות בחוק וכן בתקנות רשום קבלנים המסדירות את תנאי הכשירות והניסיון הנדרשים ליחידים (מהנדס, אדריכל, מנהל עבודה) ולתאגידים או שותפויות. חקיקה זו מבטאת פרקטיקה לפיה ככל שמבקש הרישום בעל ניסיון רב יותר או תפקיד רם יותר כך משך הניסיון הנדרש פוחת.
הרישום בפנקס הקבלנים הפתוח לעיון לציבור, מתבצע בהתאם להוראות החוק והתקנות, בדגש על הוראות סעיף 4 לחוק ותקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי רישום), תשמ"ח-1988 (להלן: "תקנות רישום קבלנים"), בהתאם לענפים הרלוונטיים ולסיווגים הרלוונטיים. רישום באמצעות תאגיד (סעיף 4(א)(6) לחוק) מחייב הצגת אסמכתאות מטעם התאגיד כי הוא מקיים את הוראות החוק באמצעות איש המקצוע המוצע כבסיס לרישום ברשם הקבלנים, מדי שנה בהתאם להוראות התקנות.
פס"ד "יוזמה ופיתוח": בית המשפט מיישר קו ומקשיח את התנאים לשימור הסיווג ורישום הקבלנים בפנקס הקבלנים
בעניין יוזמה ופתוח ביקשה חברה קבלנית לשמר את סיווגה בענף הבניה לאחר שנרשמה לפי הוראות החוק המאפשרות רישום יחיד המועסק בתאגיד לפי הוראות ס' 4(א)(6) לחוק. החברה הציעה רישומו של מהנדס המועסק על ידה (וכן מהנדס נוסף) אך רשם הקבלנים דחה את המהנדס שהציעה החברה כבסיס לרישום וזאת משום שמבדיקה התברר כי הוא רשום כבר כמהנדס ובסיס לרישום לחברה אחרת אצל רשם הקבלנים וזאת למרות טענת החברה כי אין בהוראות החוק איסור על רישום של מהנדס ביותר מחברה אחת בענפים שבהם נתבקש הרישום.
כמתחייב בחוק זומנה החברה להשמעת טענותיה בפני הועדה המייעצת אשר המליצה לרשם הקבלן שלא לבצע את הרישום כפי שנתבקש וזאת משום שהועדה סברה כי מהנדס בעל משרד תכנון ופיקוח פרטי; מי שרשום בשלושה ענפים בפנקס; ומי שכבר רשום ברישומי חברה קבלנית אחרת; אינו פנוי לשמש בסיס לסיווג שהחברה מבקשת לשמור. רשם הקבלנים אימץ את החלטת הועדה המייעצת והשיב כי אם לא יוצע מועמד אחר תוך 14 ימים יורד הסיווג של החברה בענף 100 לסיווג 1 (ג'1).
החברה ערערה על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשיבתו כוועדת ערר. כבר בפתח הדיון המשפטי בית המשפט באופן חריג ובהדגשה של הכתוב קבע כי המענה לשאלה האם המהנדס המוצע לרישום יכול להעניק את השירות המקצועי המתחייב (פיקוח על הבניה ויישום הוראות החוק והתקנות) היא "חד משמעית – לא!"
למעשה, למרות טענת החברה כי אין איסור קונקרטי על רישום של מהנדס בתאגיד במספר חברות, בית המשפט קבע כי מהנדס שהוא בעל עיסוקים נוספים לא יוכל לבצע נאמנה את השירות המקצועי (עבודות פיקוח על הבנייה ויישום הוראות החוק) כאשר הוא "עסוק דיו" בהתחייבויות אחרות. רישום שכזה יוליד בהכרח מצב שחברות מבצעות רישום שאין לו תכלית ומציאות שכזו תוביל לכך שעבודות בניה יבוצעו ללא שירותי הנדסה, הכוונה ופיקוח הנדסי כראוי.
חשוב לשים לב לכך שהקביעה החד משמעית והתקדימית של בית המשפט לפיה – מהנדס או מבקש רישום שומה שיעסוק בפיקוח על העבודות באופן מלא ולא יעסוק בפעילויות או התחייבויות אחרות המונעות זאת ממנו – תוך שבית המשפט מבהיר כי נוכח היות קביעה זו תקדימית (ולכן אף לא חייב בהוצאות) היא מסר לבאות ולכך שבית המשפט בעצם מתווה מדיניות של החמרה בתנאים לשמירת הסיווג, וכן גם לרישום קבלנים, על מנת שהרישום לא יהיה "טכני". קשה שלא להתרשם שקביעות אלו "מתכתבות" עם הרצון של הרגולטור ורשם הקבלנים למנוע תאונות בטיחות באתרי הבניה.
קביעות אלה, מחייבות בחינה מחודשת של אנשי המקצוע המהווים בסיס לרישום, הן באמצעות תאגיד והן באופן ישיר, שהם כשירים ופנויים לתת שירותי הנדסה, הכוונה ופיקוח על הנעשה כראוי ולא יהיו מועסקים בהתחייבויות אחרות. אחרת, רשם הקבלנים עלול שלא לאשר רישום או שלא לאשר הותרת סיווג או רישום בענף ואף ביטול הרישום.
[1] ו"ע 48310-12-22 אלי רוני ואבי יוזמה ופתוח בע"מ ואח' נ' משרד הבינוי והשיכון/ המשרד הראשי (פורסם בנבו, 21.5.2023) בראשות כבוד השופט הבכיר (בדימוס) יהודה פרגו – יו"ר ועדת הערר; מהנדס אבי בצרתי, מרדכי קלרמן, אינג' ועו"ד נח רפפורט (יועץ מקצועי לועדה) (להלן: "עניין יוזמה ופתוח").
[2] ענפים וענפי המשנה קבועים בתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (קביעת ענפים וחלוקת ענפים לענפי משנה), תשנ"ג-1993.
